חולין קכ״ז א

ת"ל (ויקרא יא, כט) השורץ כל מקום ששורץ

או אינו אלא השורץ (יכול) כל המשריץ יטמא שאין משריץ לא יטמא אוציא עכבר שחציו בשר וחציו אדמה שאין פרה ורבה

ודין הוא טימא בחולדה וטימא בעכבר מה חולדה כל ששמה חולדה אף עכבר כל ששמו עכבר אביא עכבר שחציו בשר וחציו אדמה

או כלך לדרך זו מה חולדה פרה ורבה אף עכבר פרה ורבה ת"ל (ויקרא יא, כט) בשרץ

אמר ליה ההוא מדרבנן לרבא אימא בשרץ לאתויי עכבר שחציו בשר וחציו אדמה השורץ כל שהוא שורץ ואפילו עכבר שבים ואי משום על הארץ על הארץ יטמא ירד לים לא יטמא

אמר ליה ומאחר דשויתיה לים מקום טומאה מה לי הכא מה לי הכא

והאי על הארץ מיבעי ליה להוציא ספק טומאה צפה דא"ר יצחק בר אבדימי על הארץ להוציא ספק טומאה צפה

תרתי על הארץ כתיבי

ת"ר (ויקרא יא, כט) הצב למינהו להביא הערוד וכן הנפילים וסלמנדרא

וכשהיה ר"ע מגיע לפסוק זה אומר (תהלים קד, כד) מה רבו מעשיך ה' יש לך בריות גדלות בים ויש לך בריות גדלות ביבשה שבים אילמלי עולות ביבשה מיד מתות שביבשה אילמלי יורדות לים מיד מתות

יש לך בריות גדלות באור ויש לך בריות גדלות באויר שבאור אילמלי עולות לאויר מיד מתות שבאויר אילמלי יורדות לאור מיד מתות מה רבו מעשיך ה'

תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד

אמר רב הונא בריה דרב יהושע ביברי דנרש אינן מן הישוב

אמר רב פפא בשמתא נרש תרביה משכיה ואליתיה (ירמיהו כב, כט) ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' אמר רב פפא לא אבה נרש שמוע דבר ה'

אמר רב גידל אמר רב נרשאה נשקיך מני ככיך נהר פקודאה לוייך מגלימא שפירא דחזי עלך פומבדיתאה לוייך אשני אושפיזך

אמר רב הונא בר תורתא פעם אחת הלכתי לוועד וראיתי נחש שהוא כרוך על הצב לימים יצא ערוד מביניהם

וכשבאתי לפני ר' שמעון החסיד אמר לי אמר הקב"ה הם הביאו בריה שלא בראתי בעולמי אף אני אביא עליהם בריה שלא בראתי בעולמי

והאמר מר כל שתשמישן ועיבורן שוה יולדין ומגדלין זה מזה וכל שאין תשמישן ועיבורן שוה אין יולדין ומגדלין זה מזה

אמר רב נס בתוך נס האי פורענותא הוא מאי נס בתוך נס לפורענות:

מתני׳ האבר והבשר המדולדלין בבהמה מטמאין טומאת אוכלין במקומן וצריכין הכשר